לימוד מוזיקה אלקטרונית

באירופה הקראוטרוק היה התשובה הגרמנית לרוק המתקדם לסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה העשרים. הרכבי הקרואטרוק הראשונים הופיעו בגרמניה בתחילת שנות השבעים. להקות אלו  שילבו מוזיקת רוק מתקדם עם ניסיונות בתחום האלקטרוני. הלהקות הבולטות בתחום היו קאן, פאסט ונוי. עוד הרכב שתרם רבות להתפתחות מוזיקה אלקטרונית היה YELLOW MAGIC ORCHESTRA מיפן. הרכב זה הוציא בשנת 1978 אלבום ראשון שפרץ את גבולות האלקטרוניקה באותה תקופה. שנה לאחר מכן, הם הוציאו אלבום שני שכלל בין השאר מוסיקה בסגנון הטכנו ובכך הקדים את זמנו בעשר שנים. עם התקדמות הטכנולוגיה ושיפור הנגישות והביצועים של הסינתיסייזרים, החלו להקות רוק להשתמש בהם. בין החלוצים נמנים הפינק פלויד, אשר שילבו אלקטרוניקה במוזיקה שלהם וקרפטוורק שהתחילו את דרכם בזרם בקראוטרוק ואימצו את האלקטרוניקה לחלוטין. בשנת 1974, הוציא ההרכב את התקליט אוטובאן, שכלל גם קטע עם אותו השם. אורכו המלא של הקטע הוא יותר מ- עשרים דקות, אבל גרסה קצרה שלו יצאה על תקליטון והושמעה ברדיו. הגרסה הקצרה נחשבת בעיני אנשים רבים כשיר הפופ האלקטרוני הראשון.

מוזיקה אלקטרונית– תחילת העידן המודרני – ובימינו אנו –

בשנות השבעים המאוחרות ובתחילת שנות השמונים התפתחו כלי הנגינה האלקטרוניים והפכו לזולים יותר. הסינתיסייזר האנלוגי פינה את מקומו לסינתיסייזר ולסמפלר הדיגיטלי. להקות פופ ואומנים רבים החלו להשתמש בכלים אלו, כמו למשל – גארי ניומן, יוריתמיקס, אולטרווקס, הליגה האנושית, יאזו, ואנגליס, דפש מוד, תמרונים תזמוניים בחשיכה, ניו אורדר, ואומנות הרעש. הצלילים הלא הרמוניים של מכונות המוזיקה הובילו לסגנון שנקרא מוזיקה תעשייתית שהתפתח בכיוונים שונים, ולאחר מכן בשילוב עם דאב הפך בין השאר לטריפ הופ.

בתחילת שנות השמונים התפתחו סגנון הטכנו בדטרויט, מישיגן וסגנון האוס בשיקגו הילינוי. בבריטניה התפתח האסיד האוס. כל אלה תרמו לאימוץ מוזיקה אלקטרונית לזרם מרכזי במוזיקה פופולרית, והפיכתה למוזיקת ריקודים במועדונים ודיסקוטקים. כלי יצירת מוזיקה אלקטרונית מאפשרים מקצב מהיר יותר ומדויק יותר מאשר כלים מוזיקליים רגילים, והרבה פעמים בתוך מוזיקה אלקטרונית לריקודים יש חזרה על קטע מוזיקלי או ווקאלי מסורתי.