יום שבת, 6 באוקטובר 2012

לקויות למידה נפוצות



שלושת לקויות הלמידה הנפוצות ביותר הם דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה. מה הם הסימנים המצביעים על הימצאותה של אחת מלקויות הלמידה הללו ? מה מבחין בין לקות אחת לאחרת ?

לקויות למידה – דיסלקציה

דיסלקציה היא לקות למידה הבאה לידי ביטוי בקושי בקריאה, רמה לא תואמת גיל של כישורי קריאה, קושי בהבנת הנקרא, קריאה איטית וקושי בהבנה של טקסטים ארוכים. סימנים נוספים של דיסלקציה הם קשיים נרחבים יותר בתחום השפה אשר מופיעים בחלק מן המאובחנים בלקות הלמידה. הקשיים יכולים להתבטא בקושי בהרכבת משפטים והבנת מבנה המשפט, שיבוש מילים כתוצאה מחוסר מודעות ליחידות הצליל של השפה (פונולוגיה), איחור בדיבור ועוד. סימן נוסף שיכול לנבא התפתחות של דיסלקציה הוא עיבוד לא תקין של אינפורמציה חזותית כמו הבחנה בין צורות, בלבול בכיוונים וכו' . 



לקויות למידה – דיסקלקוליה

דיסקלקוליה היא לקות למידה המאופיינת בקשיים ברכישת מיומנויות מתמטיות. הסימנים המסגירים של הדיסקלקוליה הם קושי ניכר בעשיית פעולות חשבוניות והבנת מושגים מתמטיים. סימנים אלו באים לידי ביטוי בקשיים בהבנה כמותית כמו אומדן כמויות ומרחקים, קשיים בהבנת רצף של פעולות מתמטיות וכו'. כמו כן, ייתכן קושי בהבנת מונחים חשבוניים או עיבוד של בעיות מילוליות לתרגילים. בנוסף, הסובלים מדיסקלקוליה עשויים לסבול גם מקשיים בזיכרון במיוחד זיכרון מספרים ( מספרי טלפון, כתובות וכו' ), קשיים ברכישת מיומנויות מוטוריות ואף קשיים חברתיים .

לקויות למידה – דיסגרפיה

דיסגרפיה היא לקות ברכישת כישורי כתיבה. הדיסגרפיה בה לידי ביטוי בסימנים כגון אחיזה לא נכונה של כלי כתיבה, לחץ מוגזם או לחץ מועט מידי על כלי הכתיבה, כתיבה עם טעויות כתיב מרובות, ניסוח לא נכון של משפטים וקושי בהרכבת חלקי המשפט, אי התאמה בין היכולות הוורבליות לבין יכולות הביטוי בכתיבה. סימנים נוספים כוללים קשיים במוטוריקה עדינה, קשיים בקישור בין אותיות וקשיים באבחנה בין האותיות כמו גם קואורדינציה לקויה בין העין ליד. הסובלים מדיסגרפיה עשויים להשתמש בתשובות קצרות בכתב כדי להימנע מכתיבה . לקויות למידה צריכות להיות מאובחנות בגיל צעיר עד כמה שניתן כדי למצוא פתרונות יעילים.

תגובה 1:

  1. תודה רבה על המידע.
    אני חושב שהיום המודעות ללקויות למידה שונות עולה מאוד וזה גורם למספר דברים. הדבר היותר טוב שזה גורם לו זה שהיום המורים שמים לב יותר לבעיות בריכוז ויודעים שיש לאן להפנות. זה דבר טוב מפני שיותר ילדים שבאמת צריכים את העזרה וצריכים לעבור אבחון דידקטי או פסיכולגי מקבלים את העזרה הזאת כבר ברמת הבית ספר.
    הדבר הפחות טוב שזה גורם לו זה שיש מורים שבמקום להתמודד עם בעיות של ילדים, שכמו שכולם יודעים יכולים להיות שובבים מדי פעם אז פשוט זורקים את זה על מאבחנת ומעבירים את הבעיה הלאה.
    איך לראות את זה זה כבר תלוי בהורים, חלקם אומר שהמורים יתמודד וזה לא טוב ויש כאלה שבאים לבית ספר ומדברים עם הילד ומנסים לפתור את הבעיה לפני אבחון ופניה לעזרה נוספת.

    השבמחק