בוררים

בוררות מול התדיינות בבית המשפט

בוררות אינה הליך וולונטרי. הליך בוררות נקבע בהסכם שנחתם על ידי שני צדדים שבו נקבע כי במידה ויתגלו מחלוקות בין הצדדים הם יפנו לבוררות. סעיף זה בהסכם מחייב את שני הצדדים ברגע שחתמו עליו ואין אפשרות להתנער ממנו. בוררים אינם שופטים, אלא אנשים שממונים בהסכמת שני הצדדים ברגע שמתגלה מחלוקת בינהם והם מעוניינים לישב אותה ככתוב בחוזה. בוררים יכולים להיות אנשי מקצוע המכירים את התחום שבו התגלתה המחלוקת, או עורכי דין המכירים את החוק בעניין זה או כל אדם אחר שמוסכם על שני הצדדים. למעשה אין צורך בכל הכשרה או השכלה מוקדמת כדי לשמש כבורר וכל אדם שמוסכם על שני הצדדים ושמוכן לקבל על עצמו את התפקיד יכול לשמש כבורר.

השיקולים לבחירת בוררות מול התדיינות בבית המשפט

את השיקולים הללו יש לעשות לפני החתימה על ההסכם ולפני הכנסת סעיף הבוררות בהסכם. שכן, במידה והוסכם על בוררות ושני הצדדים חתמו על ההסכם עם סעיף הבוררות אין אפשרות לבטל זאת. כדי להבין את ההבדל בין בוררות להתדיינות בבית משפט להל"ן תקציר הדברים:

• על פסק של בוררים אין אפשרות לערער לבית המשפט בזכות, וזאת לעומת פסק דין של בית משפט שניתן לערער עליו, בדרך כלל, לערעור ראשון בזכות.
• הליך הבוררות מסתיים תוך זמן קצר בעוד שהתדיינות בבית משפט עלולה לקחת שנים.
• שכר בוררים עלול להיות גבוה יחסית לתשלום אגרת בית משפט, אך אין צורך בתשלום אגרה גבוה בתחילת ההליך.
• דיון בבית משפט הוא גלוי ומתפרסם בציבור ואילו בוררות יכולה להישאר חשאית.
• בחירת בוררים יכולה להיעשות על פי הרקע המקצועי שלהם.
• כללי הדיון והראיות בבית משפט ידועים מראש ואילו בבוררות הצדדים רשאים לקבוע את הכללים לעצמם.